התמונות הבאות עלולות לעורר מעט תרעומת אצל חלק מן המתבוננים בהן. אך רגע סבלנות בבקשה. נכון, הן לא "ישרות". אני יודע. מדוע אם-כן בחרתי להתבונן בהן כך? אם אנו מבינים שהעולם הנגלה לעינינו, אינו אלא אוסף של כתמי צבע בצורות וגדלים משתנים, אותם השכל שלנו מחבר לכדי תמונות "ברורות", שיש בהן "הגיון", אז אין זה משנה מאיזו זוית נתבונן. ועוד יותר מכך, תמונות "רגילות" אליהן איננו שמים לב, בשל רגילותן, הופכות להיות מסקרנות לפתע. כלומר, זהו אינו נוף, אלא פסים של צבע ומרקם המרכיבים את העולם ומלמדים אותנו על שילובי צבעים, משקלים, מיקום, פרופורציה ובעצם מהו בכלל עיצוב וכיצד אנו מרגישים לגבי כל מה שנולד מתוך כך.

אספתי מספר דוגמאות לכך בתמונות שלמטה. תוכלו להגדיל אותן ע"י לחיצה עליהן ולהתנסות בדברים.

אנא, אל תסובבו את הראש וגם לא את הצג, כי אם רק את נקודת ההתבוננות.

​