תור הזהב
תור הזהב
לעיתים, בשעת בין ערביים שקטה, חולף בראשי עלה שאומר, שאולי בעצם, מתוך עשרה קבין של יופי שירדו לעולם, תשעה קבין, נטלו שעות אלה. שאולי בעצם, כל ההנאה מנפלאות הבריאה, טמונה ברגעים האלה- רגעי הזהב של הטבע- השזורים כאבני חן לאורך השנה כולה ומעטרים את ימינו בשלוה, בהתחדשות ובהפתעות.
לעיתים, בשעת בין ערביים שקטה, חולף בראשי עלה שאומר, שאולי בעצם, מתוך עשרה קבין של יופי שירדו לעולם, תשעה קבין, נטלו שעות אלה. שאולי בעצם, כל ההנאה מנפלאות הבריאה, טמונה ברגעים האלה- רגעי הזהב של הטבע- השזורים כאבני חן לאורך השנה כולה ומעטרים את ימינו בשלוה, בהתחדשות ובהפתעות.
צמחים זהובי-עד
קיים הבדל מהותי, בין הצמחים אותם נפגוש כעת, לבין, כנראה, כל שאר הצמחים בעולם. הזכרנו ועוד נזכיר, צמחים רבים, המבקשים, ולו לעונה קצרה וחולפת, להיות זהובים. אך כאן, צומחים לפנינו צמחים, שנדמה לי לפעמים, שחוקי הטבע לא חלים עליהם כמו על אחרים. שהגדרות בוטניות, הן מהם והלאה. כיצד אפשר לומר שצורית אדולף היא ירוקת-עד? והאם דוקטורי הבוטניקה, יכולים לקבוע בוודאות כי כריך קומנס אכן נושם או שמא אינו בין החיים.
צמחים זהובי-עד
קיים הבדל מהותי, בין הצמחים אותם נפגוש כעת, לבין, כנראה, כל שאר הצמחים בעולם. הזכרנו ועוד נזכיר, צמחים רבים, המבקשים, ולו לעונה קצרה וחולפת, להיות זהובים. אך כאן, צומחים לפנינו צמחים, שנדמה לי לפעמים, שחוקי הטבע לא חלים עליהם כמו על אחרים. שהגדרות בוטניות, הן מהם והלאה. כיצד אפשר לומר שצורית אדולף היא ירוקת-עד? והאם דוקטורי הבוטניקה, יכולים לקבוע בוודאות כי כריך קומנס אכן נושם או שמא אינו בין החיים.
כבר מרחוק, ניתן להבחין בנצנוצי האור למרגלות הגבעה. כשנתקרב, נראה שאלו בעצם מושבות של צורית אדולף (נוסבאומר- לשעבר) הנובעות כמעיינות זהובים מבין הסלעים. כמה יפות הן כאן בשמורה, נהנות מן השמש המלאה ומשחקות בתופסת צבעים עם הסביונים הכחלחל והשלהבתי. אילו רק יכולתי, הייתי רץ אל כל המשתלות, אוסף את אחיותיהן המוריקות מחיוורון הצל ומשחרר אותן לחופשי. סוקולנט נוסף "ממשפחת האשיים", הוא חלבלוב טירוקלי 'סטיקס און פייר'. הוא אמנם אינו זהוב-עד בהגדרה, אך להבות האש הפורצות ממנו בימות החורף הקרים, בהחלט מחממות את הלב.
משילובי הצבע האלה נמשיך ונהנה גם בהמשך הדרך, שם שיחי פרסקיה שיכנית 'ססגונית' עולים ומסתלסלים עם כסופי-עלים חסונים דוגמת ערער 'הבנלי קלאוד' והאיקליפטוסים קרוס ו'בייבי בלו'. את הפרסקיה, אפשר לגדל אף בהצללה חלקית ועדיין להנות מזיו פניה. מומלץ לא ליד מעבר בשל הקוצים שבחיקי עליה. את המראה משלימה שלולית חורף עונתית זהובה, שנובעת מחמציץ וולקני 'סנסט וולווט' שעלה על גדותיו.
כבר מרחוק, ניתן להבחין בנצנוצי האור למרגלות הגבעה. כשנתקרב, נראה שאלו בעצם מושבות של צורית אדולף (נוסבאומר- לשעבר) הנובעות כמעיינות זהובים מבין הסלעים. כמה יפות הן כאן בשמורה, נהנות מן השמש המלאה ומשחקות בתופסת צבעים עם הסביונים הכחלחל והשלהבתי. אילו רק יכולתי, הייתי רץ אל כל המשתלות, אוסף את אחיותיהן המוריקות מחיוורון הצל ומשחרר אותן לחופשי. סוקולנט נוסף "ממשפחת האשיים", הוא חלבלוב טירוקלי 'סטיקס און פייר'. הוא אמנם אינו זהוב-עד בהגדרה, אך להבות האש הפורצות ממנו בימות החורף הקרים, בהחלט מחממות את הלב.
משילובי הצבע האלה נמשיך ונהנה גם בהמשך הדרך, שם שיחי פרסקיה שיכנית 'ססגונית' עולים ומסתלסלים עם כסופי-עלים חסונים דוגמת ערער 'הבנלי קלאוד' והאיקליפטוסים קרוס ו'בייבי בלו'. את הפרסקיה, אפשר לגדל אף בהצללה חלקית ועדיין להנות מזיו פניה. מומלץ לא ליד מעבר בשל הקוצים שבחיקי עליה. את המראה משלימה שלולית חורף עונתית זהובה, שנובעת מחמציץ וולקני 'סנסט וולווט' שעלה על גדותיו.
צורית אדולף
צורית אדולף
©
ביום השבת האתר במנוחה
רועי קן-תור
עיצוב ובנית גינות
בס"ד
סיפור רקע
דמיינו לעצמכם צפיה בהצגה, בה שחקנים נפלאים ובימוי נהדר, אולם התפאורה חסרת השראה או מוזנחת. כמוה כגינה מעוצבת להפליא, בה צמחים בריאים ונאים, אך הרקע לוקה. ואמנם, לא-פעם, בשל השחקנים הראשיים- הצמחים, תעלם מן התודעה חשיבותו של הרקע.
אחד הדברים הראשונים שאנחנו עושים בתכנון גינתנו, הוא קביעת גבולותיה. עבור זאת, עומדים לרשותנו חומרים רבים- בטון, אבן, עץ, מתכת, זכוכית או שיחים גבוהים. למעשה כל חומר יכול לשמש אותנו. השאלה היא, כיצד נשתמש בו- האם הוא יהיה חלק מהרעיון העיצובי של הגן והבית? האם פונקציונליות בלבד היא המטרה, או שמא גם לגדר יש מה להגיד?
נוכל להשתמש בחומר בדרך המקובלת, אך עם מעט דמיון נוכל לעצב גדר, שתוסיף מימד עיצובי לגן. בין אם ע"י צבעים שונים ובין אם ע"י צורת הנחת החומר. שילוב בין חומרים ניגודיים, דוגמת עץ ומתכת או אבן וזכוכית, יכולים להוות מוקד ענין ולהוסיף רבות לחווית המתבונן בגן.
לכל חומר גולמי איכויות משלו, אותן נוכל לנצל עבור העיצוב. קחו למשל את העץ- יש אפשרות להשתמש בחתיכות עץ מהוקצע בעל גימור חלק, אולם דווקא לעץ בלוי, לו מרקם גס עם סיבים בולטים ו"עיניים" ברורות, יש אמירה יותר מעניינת (כמובן שיש לשמר זאת עם לכה מט). או למשל שימוש בבולי עץ וענפים שלמים בעלי מראה פיתולי, יכולים גם הם ליצור רקע מרשים לגן.
בימינו, מקובל פעמים רבות ליצור מראה "מודרני" ע"י השארת הבטון המחפה את הבית או הגדר במצב ראשוני, גס ואפור. כעת דמיינו, כיצד ישתלבו עם המראה הזה, צמחים בעלי עלווה בצבע בורדו ופרחים עדינים ורודים ולבנים. לניגודיות יש חשיבות רבה בעיצוב. ואולי אפילו לבנות גדר לבנים אפורות ולהשאירה ככה, כמו שהיא. גם ללבנים מרקם מענין. היכן עובר הגבול בין מוזנח למוקפד? ברעיון העיצובי וברמת הגימור.
ולבסוף, מה יהיו יחסיו של החומר עם הצמחים השכנים- האם הרמוניה של צבעים או ניגודיות משלימה?
צבע וגוון
לא-פעם, ניסיתי לשכנע לקוחות לצבוע את קירות הגינה בצבעים חיים, שיוסיפו ענין ויתמכו בתבנית הצבע של הצמחים. עשיתי טעות ושלחתי אותם לרכוש את הצבע. גינת גג אחת נצבעה בלבן. כן, זה היה אמור להיות חום-כתמתם. בפעם אחרת, נבחר טורקיז עדין. גם הוא יצא לבן.
יש תמיד חשש לבחור צבע. קיבעון מחשבתי שכזה. מביטים במניפת הצבעים ולאט לאט יורדים מטון לטון, מפיגמנט חי ועד למטה, היכן שכבר לא נשאר ממנו כלום, אלא צללית מדומה של הצבע המקורי. צבע עז דורש תעוזה. אפשר תמיד לעשות ניסוי, ע"י צביעת קרטון גדול בצבע הרצוי והעמדתו ברקע הצמחים או על-גבי הקיר. אחרי הכל, זה רק צבע ותמיד אפשר לשנות. אולי אפילו לכתחילה יש להתבונן בזאת כך- כל מספר שנים, לצבוע בצבע אחר ולשנות את אווירת הגן.
בשונה מגדרות וקירות עץ ואבן, להם צורות שונות, הרי בקיר הבטון ההבדל יתבטא בעיקר בצבע. אמנם גם כאן ניתן לבחור בין גימור במראה חלק לבין מלט ספרדי (שליכט אקרילי) בעל מראה מגורען ומחוספס, אך במבט כללי על הגינה, אלו דקויות כמעט בלתי מורגשות. לצבע מאידך, השפעה ניכרת על מראה הגינה ועל התחושה שנקבל.
על-פי רוב, הצבע הלבן הוא זה אשר יכסה את קירות הרקע של הגינה. נייטרלי, נקי, אך גם קצת קר וחסר השראה. בגינה בה הושקעה מחשבה רבה בעיצוב, קירות לבנים יכולים לעשות עבודה טובה כרקע נייטרלי ליצירה. ממש כמו בגלריית ציורים. בגינה "משעממת", הקירות הלבנים פשוט יתווספו לחוסר תשומת הלב. צבע קרם או בז' הם פתרון מצוין למי שמעונין ברקע סולידי ונקי עם מעט אוירה חמימה.
להגדלת התמונות לחצו עליהן
וכעת נאזור מעט אומץ ונוסיף צבע, שיהפוך כל גינה לחגיגה לעיניים. לכל גינה, הצמחים שלה וחשוב לבחור צבע שישתלב וידגיש את צבעי הצמחים.
צבעים חמים ישתלבו היטב בגינה. שילוב הרמוני נוצר ביניהם לבין העלווה הירוקה של צמחים רבים. יש לבחור בגוונים עדינים, שכן גוונים עזים יכולים "לשרוף" את התמונה. כמובן שרצוי להתאים את הגוון לצמחי הגינה על עלוותם ופרחיהם. אדום וכתום יהיו צעקניים כמובן, אך ע"י הרגעת הטון בכמה דרגות יתקבל גוון נעים לעין ולצמחים. ענין של טעם. ורוד מצוי לרוב בין פרחי הגינה, אך צביעת הרקע בורוד, עלולה להיות פלסטית מדי. במקרה זה עדיף להשתמש בגוונים רכים של ורוד אפרסק או ורוד עתיק.
התכלת נותן אוירה רגועה בגינה. הוא אמנם צבע קריר יחסית, אך גם מאד נעים לעין. יש בו משהו חי ובולט ומאידך ניטרליות שעוזרת לו להשתלב כמעט עם כל תבנית צבע של צמחים. ואולי זה ההרגל במח, שתכלת הוא הרקע של העולם. בקצה אחד של הקשת נפגוש בתכלת מעט "ילדותי" ובקצה השני אפרוריות מסוכנת.
הצבע הסגול מעניק אוירה אלגנטית לגינה. השילוב בין העלים הירוקים לרקע הסגול יוצר חיות וענין. שימו לב במעגל הצבעים, כיצד הצבע הכחול יושב במרכז וממנו נסטה מעט צהובה ואדומה כדי לקבל את הסגול והירוק. פרחים רבים עובדים טוב עם הרקע הסגול ובמיוחד לבן, סגול, ורוד, כתום וצהוב. פיגמנט כהה של סגול יצור אוירה כבדה וחונקת מדי, ולכן נעדיף גוונים בהירים דוגמת סגול לילך, אך לא בהירים מדי, שיתנו תחושה ורודה. מקום טוב באמצע. שילוב פס סגול כהה לאורך הקיר, יכול להוסיף ענין לרקע.
עץ
בשל עברה של גדר העץ, כחלק מעולם הצומח, דומה כי התאמתה כרקע לגינה הוא "מושלם". היא כאילו נעלמת לה בין צמחי הגן. מאידך, העלמות זו יכולה להיות בעייתית, אם נחפוץ להבליט את הרקע כאלמנט עיצובי נוסף בגינתנו. במקרה שכזה, נוכל לצבוע אותה בכל צבע, השונה מצבעו הטבעי של העץ.
שני מיני עצים נפוצים בארץ לבניה - אורן ואיפאה. לכל אחד היתרונות והחסרונות שלו. המצוי מבין השניים, הוא עץ האורן, כנראה בשל עלותו הנמוכה יחסית לאיפאה. האורן מתאפיין בעצה רכה ובהירה בה בולט המרקם היפה של סיבי העץ והעיניים. מאידך, האורן מתבלה בשמש מהר יחסית ודורש תחזוקת חידוש של צבע או לכה כל שנה-שנתיים. לאיפאה עצה צפופה, קשה וכהה. אלגנטית מצד אחד, אך מצד שני אולי מעט "פלסטית" במראה. העצה הקשה מעניקה לאיפאה חוסן בפני פגעי מזג-האויר והתחזוקה הנדרשת בשמש, היא רק מדי כשלוש שנים. במקומות מוצלים יחזיקו מעמד שני העצים זמן רב יותר ללא תחזוקה.
להגדלת התמונות לחצו עליהן
במבוק
אחד החומרים הנפוצים ביותר כגדר לגינה, הוא הבמבוק. הוא קל לשימוש, אינו דורש תשתיות מסובכות וכבדות ובעיקר- זול. זול במחיר, אך גם זול במראה. לכתחילה עדיף שלא להשתמש בקני הבמבוק הדקים- הם מתבלים תוך זמן קצר מאד- בקיץ הם דוהים לחלוטין ועם בוא הגשמים מתחילים להתכלות. אם כבר בוחרים בבמבוק כגדר לגינה, רצוי לבחור בקנים העבים בקוטר של כ-3 ס"מ. הם עמידים יחסית ובעלי מראה "מכובד" יותר. אמנם אף הם דוהים בשמש תוך מספר חודשים, אך ניתן לחדש אותם ע"י לכה מגוונת. לקני הבמבוק, שכבה חיצונית מבריקה העוטפת אותם ומונעת חדירת נוזלים. כדי שהלכה תיספג בבמבוק, יש למרוח אותה רק לאחר שהמעטפת המבריקה התקלפה לחלוטין.
אבן
אם לכל החומרים אותם אנו פוגשים כאן, יש חסרון של בלאי ותחזוקה, הרי במקרה של האבן, אין צורך בתחזוקה לחידוש והבלאי הוא בעצם יתרון ויזואלי. עד כדי שלעיתים, בבנית קיר אבנים, אנו מצטערים שהן נראות כה "חדשות" ומחכים שיתבלו מעט ויקבלו מראה "אותנטי".
קירות אבן יכולים להיות בנויים מאבנים ממש, או רק מאריחי אבן המודבקים על קיר הבטון. בשונה מבעבר, פחות מצוי בימינו לבנות קירות וגדרות מאבנים ממש, אלא להשתמש בחיפויי אבן. ובמקרה זה, המגוון בשוק הוא עצום. מכל קצוות העולם מיובאות אבנים, בכל צבע ומרקם. רוב האנשים יבחרו בד"כ אבנים במראה "קלאסי", אך תמיד מענין לפגוש קירות אבן נועזים ובעלי מעוף. וכן, הם בד"כ גם יקרים יותר.
מתכת
היתרון הגדול של גדר המתכת, הוא חוסנה ועמידותה הגבוהה בפני פגעי מזג-האויר. שנים רבות יעברו עד שתזדקק לחידוש צבע. גדרות המתכת של פעם, בהן יש מרווחי אויר בין עמוד לעמוד, כמעט ואינן מורגשות כרקע לצמחים ובד"כ נעלמות. אם צבענו אותן בצבע מטאלי בולט, אז כמובן שהן יהפכו להיות אלמנט עיצובי בגינה.
כדי ליצור חיץ שלם בין הגינה והרחוב, נהוג כיום להשתמש בגדרות מאלומיניום צבוע בתנור. צביעה זו, נותנת מראה חלק ואולי אף מעט פלסטי. גדר האלומיניום מהווה פתרון קל, זול יחסית ועמיד לאורך שנים.
זכוכית
את הזכוכית נפגוש בעיקר כמעקות של גינות מרפסת וגג במבנים חדשים. היתרון שלה הוא ברור- היא שם, אך לא שם. כך למעשה לגינה "אין גבול".
לבני זכוכית אהובות עלי במיוחד. בקיר שכזה חבויה תנועה של אור, המנצנץ למביט בו. הניגודיות הנוצרת בין הזכוכית לבין הצמחים, מוסיפה ענין רב לגינה. ובכלל, החזיקו לכם לבנת זכוכית בפינת הישיבה של הגינה ומדי פעם הביטו דרכה על צמחי הגינה.
גדר חי
בגינות של פעם, לא היו גדרות מחומרים דוממים. למעשה, כמעט ולא היו גבולות בכלל. בשונה מהיום, לא היה צורך. אם בכל זאת רצו לסמן גבול, היו משתמשים בשיחים כגדר חיה. עוד ניתן לראות פה ושם גדרות שכאלו, עשויות משיחים "של פעם"- דורנטה מצויה 'מגוונת', קריסה גדולת-פרי, היביסקוס סיני, אקליפה מגוונת 'מלול', דק-פרי הכף 'כתום', הדס מצוי, עופרית הכף, פיטוספורום יפני ועוד שיחים ותיקים וחסונים. פעם לאנשים היתה סבלנות לחכות שהגדר תצמח.
גדר חיה אינה "רק" גדר. היא חלק מעיצוב הגינה. לכן, ראוי לבחור שיחים שיתאימו לתבנית הצבע של הגינה ולא להסתפק סתם בירוק. יש לתת עדיפות לצמחים בעלי עלווה צבעונית, כדי שיחזקו את תבנית הצבע וישמרו עליה לאורך חודשי השנה. המגוון במשתלות הוא גדול- לכם נותר רק לבחור. תנו דעתכם על זני אקליפה מגוונת, יצהרון מנוקד 'מגוון', מיני לבן-עלה, דודונאה 'דנה', בראניה לבנה, מיני ברזילי, שיח-אברהם משולש 'ארגמני' ועוד. יש לקחת בחשבון, שגדר חיה זקוקה לתחזוקה שוטפת כדי לשמור על צורתה.
רקע שמימי
לסיום, אי-אפשר שלא להתייחס לרקע הנמצא בכל מקום ובכל גינה – השמיים. מרוב שזה מובן מאליו, דומה כי איננו לוקחים אותם בחשבון, עת אנו מעצבים גינה, או מתבוננים בה. אך הם תמיד יהיו שם- תכולים, אפורים ולעיתים אף כתומים ואדומים. הוסיפו אותם למחשבותיכם בעת עיצוב הגינה ותכנון הצמחיה ותקבלו את התמונה המושלמת.