top of page

שמיטה של עוזר הגנן

מהדורה שניה - ערב שביעית תשפ"ב

שנת השמיטה וקדושתה, היא סוגיה חשובה ומיוחדת במסכת חיינו, אשר זורחת באור יקרות אחת לשבע שנים ומאצילה מהודה על-פני מעגל השנים. זרועים בה סודות נפלאים רבים, אשר מי שעמל להשקות ולטפל בשדה זה וללמוד את הדברים, מובטח לו יבול נאה, של רעיונות חברתיים, רוחניים, אקולוגיים וחקלאיים.

בראש-השנה הקרוב, שיבוא עלינו לטובה, תלבש ארצנו את בגדי השבת המהודרים שלה וקדושת שביעית תשרה עלינו. אבקש היום, להתבונן דרך עיניו של גנן שומר שמיטה- כיצד השנה השביעית נראית בגן הנוי, ההכנות לשמיטה, הטיפול בגן במהלך השנה, בחירת צמחים מתאימים לשמיטה, וכמו-כן, העבודה החשובה של ההתבוננות והלימוד במהלך שנת השבע.

ראשית, ראוי להקדים ולהבין מהי שנת שמיטה ומה היא באה ללמדנו. דומה כי הנושאים החקלאיים הנידונים בשנה זו, תופסים את מירב תשומת הלב (במיוחד למי שעוסק בתחום), אך אחד מן ההיבטים החשובים ביותר של השנה שביעית, הוא דווקא חברתי. במהלך שנת השמיטה, אנו מפקירים מידינו את גידולי הארץ הגדלים בשדותינו ובגינותינו- מי שזקוק, שיבוא ויקח. מתוך מעשה זה, שבו אנו לוקחים את שהוא כביכול "שלנו" ומפקירים אותו לטובת הכלל, אנו מקבלים מבט מרומם של חסד עם הזולת ודאגה לחברה. שהרי, מי שחושב שהכל שייך לו, נאטם לבו אל האחר. מכח נתינת הרשות לכל אדם, לבוא ולהנות מפרי אדמתנו, עומדים אנו על הרעיון המרכזי של שנת השמיטה - איננו הבעלים על הארץ, כי אם בורא העולם. הוא נתן לנו את הארץ לעובדה ולשומרה וציוונו לשבות מעבודת הארץ ולהפקיר את פרותיה אחת לשבע שנים. זאת, כדי שנזכור שהוא בעל-הבית והכל שלו ומאיתו אנו מתקיימים. שכן, אם לא נעבוד בשדות, מנין נאכל ונתפרנס? כאן הזמן והמקום, להשריש את האמונה והבטחון בלבנו- מי שדואג לנו במהלך שש השנים, בהן אנו עובדים בשדות, הוא ידאג לנו גם בשנה השביעית, בה אנו שובתים ממלאכת האדמה ומפקירים את יבולינו לזולת- "וציויתי ברכתי".

על שנת השבתון המיוחדת לארץ-ישראל, לומדים אנו מפרשת בהר, שבספר ויקרא- "שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור. את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצור." מלבד מלאכות הזריעה והגיזום, אף אין שותלים צמחים, וגם מחרישה, עידור וטיוב האדמה שובתים. מתוך פרשה זו, נלמדות הנחיות רבות, הנוגעות לנו בתור עובדי אדמה, כיצד לנהוג בשביעית וכיצד להתכונן אליה- טיוב הקרקע, השקיה, טיפול במחלות ומזיקים, גיזום, גידול בעציצים, עישוב ועוד. כל זאת בתלמוד הירושלמי במסכת שביעית ומפרשיה. הרמב"ם, בהלכות שמיטה, מחלק את הסוגיה לשניים- שביתה מעבודות השדה ושביתה מעבודות האילן. הן האדמה והן הצומח צריכים מנוחה, וננסה לבאר ב"ה.

מי כמונו, העובדים עם האדמה, יודע להרגיש, להבין ולהעריך את השיתופיות הנפלאה, הנרקמת במהלך השנים בינינו לבין האדמה. במהלך שנת השמיטה, אנו מכבדים את רצונה של שותפתנו היקרה ונותנים לה לנוח ולהחזיר לעצמה את הכוחות המינרליים, שהיא נתנה לנו במשך שש שנים. הן בשדות החקלאיים- בהם התקיימו מחזורי גידול ללא הפוגה, והן בגינות הפרטיות והציבוריות- בהן פעלנו לעידוד וזירוז הצמיחה, נטענו שיחים ועצים ושתלנו עונתיים בקדחתנות. לא רק אנחנו עובדים קשה, אלא גם הצמח והאדמה משקיעים רבות בתהליך הקליטה והצימוח. כל אלה גובים מהאדמה שלרגלינו מחיר יקר.

הפן השני, הוא השביתה מעבודות האילן. אנו רוצים שהצמחים בגן שלנו יגדלו מהר, יפרחו "כל השנה" ויראו כמו בתמונה בספר. כדי להשיג תוצאות, אנו לא מוותרים ומתחזקים אותם בטיפולים אינטנסיביים כל הזמן. משל למה הדבר דומה? לאדם השומר על כושר- רץ מידי יום מספר קילומטרים, מתעמל ומתאמץ, מקפיד על משטר דיאטה מחמיר, בולע ויטמינים ומינרלים למכביר והכל- בשם הבריאות. אם לא ניתן לו מנוחה, כמה זמן הוא יחזיק מעמד, עד שיקרוס מעודף "בריאות"? גם הגינה שלנו צריכה לנוח. במהלך השביעית, אנו מחויבים לדאוג לקיומם של הצמחים. לקיומם הבסיסי ולא יותר. אם יש בעיה המאיימת על חיי הצמח או יכולה לגרום לנזק, ניתן לפתור אותה. אולם אין לעשות מלאכות אשר ייטיבו עם הצמחים כגון גיזום- המעודד צימוח חדש ומחזק את הצמח, זיבול, דישון, עידור לאוורור מערכת השורשים ועוד. יש לשים לב לא להטמין באדמה גרגרי דשן בשחרור איטי לפני השמיטה- הרי בכל פעם שנשקה, ימיסו המים את גרגר הדשן- נמצאנו מדשנים, ושוב אין מנוחה לאדמה ולצומח (אמנם במצעי פרלייט וטוף הדין שונה ועל כך בהמשך). מדייק הרב ניסים קרליץ זצ"ל בספר "חוט שני", שזהו השוני בין שבת ושביעית- בשבת המנוחה היא של האדם, ובשביעית היא של האדמה והצומח.

הוסיפו חומרים דוממים לגינה

ואם תאמרו כי האדם הוא עץ השדה? אדם ואדמה, הדין זהה- אמנם לא תשמעו חקלאי וגנן אמיתיים מתלוננים על העבודה "במשרד", אך גם אנחנו צריכים לנוח (הברכיים, הגב...). כמו ששאל קארל צ'אפק בספרו "שנת הגנן"- מתי בכלל יש זמן לשבת ולהתבונן ולהנות ממעשה ידינו? הוא שאל כגנן בעל גינה פרטית אחת. מה יגידו אם כן בעלי "קווי הגינון"?

צמחים לשנת השמיטה

קיבצתי לכתבה זו צמחים נבחרים, בהם רצוי לבחור בבואנו לשתול לפני השמיטה. הרעיון העומד מאחורי בחירתם של אלו, הוא יכולתם להחזיק מעמד ולהראות נאים שנה שלמה, ללא שום טיפול מצדנו. ראוי לו לאותו צמח, שיעמוד במבחן החוסן- מבחן מ.מ.מ - חסכן במים ועמיד בפני מחלות ומזיקים. כמו-כן, בבחירת השיחים והעשבוניים הרב-שנתיים, שמתי דגש על צימוח איטי, שלא ידרוש מאיתנו גיזום במהלך השביעית.

גינות המבוססות על עונתיים יוצרי ספיח

עונתיים לשנת השמיטה

אין ספק, כי לעונתיים תפקיד חשוב במתן צבע לגינתנו. וכי תאמרו- מה נשתול בשנה השביעית? מנין יבוא הצבע? אם-כן, בבחירת עונתיים של חורף לגינתנו השנה, אמליץ להשקיע באלו אשר יוצרים ספיח (מזריעים את עצמם משנה לשנה), כדי שגם בחורף של שביעית, יעלו עונתיים אלו ויתנו צבע לגן. עונתיים ארץ-ישראליים רבים, יעזרו לנו מאד מהבחינה הזו- למשל אגרוסטמה עדינה, פרג אגסני, קחון מצוי, לע-ארי גדול, חטמית זיפנית, כרמלית נאה, מיני תורמוס ועוד (רבים מהם תוכלו למצוא במשתלת מלצר). בין צמחי התרבות המומלצים לכך, נמצא אשולציה קליפורנית, כובע-נזיר וחטמית תרבותית. לע-ארי ומללנית יוצרים גם הם ספיח, אך בעיקר כשהם שתולים במצעים מנותקים מבוססי טוף או פרלייט.

גם בקיץ נעדיף כמובן עונתיים יוצרי ספיח. משפחת הירבוזיים מספקת לנו נציגים מצוינים לכך, דוגמת צלוזיה משובלת, ירבוז תלת-גוני וגומפרנה כדורית. גם רגלה גדולת-פרחים (פורטולקה עונתית) וטגטס מפושק (בפרלייט), יתאימו למשימה.

בין עונתיים אלו, מומלץ לשלב עשבוניים ר"ש נמוכים וגאופיטים, שיעזרו לשמור על הערוגה צבעונית גם בשנת השמיטה.

עונתיים של חורף

לחצו על התמונה להגדלה

עונתיים של קיץ

גאופיטים

קבוצת צמחי הבצל והפקעת, תוכל לעזור לנו מאד בשמיטה. הם אינם זקוקים לכל טיפול מאיתנו ופשוט צצים שנה אחר שנה עם בוא הסתיו. את ערוגות העונתיים, נוכל למלא בגאופיטים נמוכים ואילו את הגבוהים נטמון בגב הערוגה (דוגמת שושן ארוך-פרחים, חצב, סיפן, איריס ארם-נהריים, בת-קלה ועוד). את הגאופיטים יש לטמון רחוק מקו הטפטוף כדי שלא ירקבו בקיץ. אמנם רבים מן הבצלים מסתדרים עם השקיית קיץ (דוגמת נרקיס, פרזיה, נץ-חלב, איריס הולנדי ושושן), אך פקעות סובלות ונרקבות (רקפת, כלנית, נורית ועוד). עדיף כמובן להשקיע בגאופיטים אמינים, שיתרבו משנה לשנה ולא בגאופיטים "חד-שנתיים" כמו צבעונים.

סוקולנטים

קבוצת צמחים זו מתאפיינת ביכולת שרידות גבוהה, גם בתנאי חוסר מים וגם בעמידות למחלות ומזיקים. הם כמעט ואינם זקוקים לטיפול ויכולים לצלוח את שנת השמיטה בגאון. השם הרע שיצא להם כ"צמחי בית-קברות", חלף לשמחתי מן העולם, ובמקומו הפכו הסוקולנטים בשנים האחרונות, למעין טרנד, שאינו חולף, ומעניק לגינה שלל צבעים וצורות. ניתן להשתמש בהם בכל גינה (במיוחד בשמש מלאה כדי לשמור על צבעם המיוחד) ולצבוע איתם שטחים שלמים, בצבעים מרהיבים. בשונה מצמחים עונתיים היוצרים מרבדים של צבע, שבאים והולכים, הסוקולנטים שומרים על צבעם האחיד כל השנה. קומתם הנמוכה של רובם, תתאים לנו באופן נפלא למילוי חזית ערוגות הגינה, במקום העונתיים. לסוקולנטים מינים וזנים רבים מספור, אשר יוכלו להתאים לכל תבנית צבע של גינה. תוכלו להרחיב ולהכירם בדף הסוקולנטים של שמורת העין.

לחצו על התמונה להגדלה

עשבוניים רב-שנתיים

בבואנו לבחור צמחים מקבוצה זו, רצוי להעדיף כאלו, שלא ידרשו טיפול במהלך השביעית- צורת צימוח צפופה כגוש ולא צמחים בעלי ענפים פזורים הזקוקים לגיזום תכוף לשמירת המראה הנאה. עשבוניים מוכרים רבים נעדרים מרשימה זו, בשל הצורך לקטום אותם לאחר הפריחה (דוגמת מיני מרוה), אך ניתן לשלב אף אותם. כמו-כן, צימוח איטי עדיף על מהיר, כדי שלא ישתלטו על סביבתם וכמובן מבחן החוסן שציינו למעלה- מ.מ.מ- מים, מחלות ומזיקים. צמחים מהירי צימוח נבחר בתנאי שיש את המקום לכך, כמו למשל לכיסוי שטח ריק. באזורים בהם אנו שותלים בד"כ צמחים עונתיים, או במקומות בהם עולים מדי שנה עשבים שוטים רבים, מומלץ לשתול כבר כעת צמחי כיסוי, שיתנו מענה למקום בשנת השמיטה.

לאוהבי הפרחים, להם יחסרו העונתיים במהלך השביעית, אמליץ על מספר עשבוניים רב-שנתיים, המצטיינים בפריחה ארוכה במיוחד. לדוגמא: זני מרוה אדומה, בולבין שיחני, מיני פלרגון, מלפורה ארגמנית, מיני פנטס, חיצית הטיפין, קנה הודית ועוד.

אמנם בד"כ כשמזכירים ספיח, עולות בראשנו תמונות של צמחים חד-שנתיים, אך ישנם אף עשבוניים ר"ש, היוצרים ספיח נאה. הופעתם של אלו בגינתנו בהפתעה, יכולה לגרום לשמחה רבה במהלך שנת השמיטה. לדוגמא: מלעניאל דקיק (הנפלא), זני מרוה אדומה, בלמקנדה סינית, ביצן משונן 'רובי' (לא 'ליטל רובי') גאורה קיפחת 'דה ברייד', חד-אבקן אדום, כסמנתיון רחב-עלים, זוטה לבנה ועוד.

עשבוניים רב-שנתיים

צמחי כיסוי

לא פעם הזכרתי את חשיבות העלוה הצבעונית בגן, לה תפקיד עיקרי בשמירה על תבנית הצבע שלנו. בשמיטה יש לה אפילו חשיבות יתרה. צמחים בעלי עלווה צבעונית, נוכל למצוא בכל גוון שיתאים לנו לתבנית הצבע. זה הזמן להתחיל ללמוד אותם ולשלבם בגינתנו. תוכלו לראות מגוון רחב שלהם בדף עלי גן שבשמורה.

עלווה צבעונית

לחצו על התמונה להגדלה

שיחים לשנת השמיטה

התפאורה של הגן. זוהי הקומה המקשרת בין השמים והעצים לבין הדשא והצמחים הנמוכים. לפני השמיטה, רצוי לבחור בשיחים, שמלבד החוסן, יהיו גם איטיים בצימוחם, שכן אחרת, ישתרעו ענפיהם הלא גזומים על הערוגות, וימנעו כניסת שמש אל הצמחים הנמוכים.

תמיכת עצים

הכנת הגינה לשנת השמיטה

ההכנות לשמיטה רבות ונמשכות על-פני כל השנה. גנן שומר שמיטה (כמובן גם גנן חובב), צריך לתכנן את העבודות ומועדיהן היטב מראש, כדי להגיע לראש-השנה במצב הטוב ביותר.

עצים

יש להקדים ולטעת עצים זמן מסוים לפני שביעית, כדי לתת לעץ זמן להיקלט באדמה. עצי נוי יש לטעת עד ט"ו באלול. עצי פרי יש לטעת עד ט"ו באב- שבועיים להיקלט ועוד חודש, שיעמוד להם כשנה למנין שנות ערלה.

כדי למנוע שבירת ענפים בחורף, יש להקדים לגזום ולעצב את נוף העצים לפני השביעית. בענפים שיכולים להוות סיכון לבני-אדם, ניתן לטפל במהלך השביעית, בהתאם לגדרי ההלכה..

שיחים

עבור רוב השיחים, הקיץ מהווה את תקופת הצימוח העיקרית, לכן את גיזומם נבצע לבצע סמוך לראש-השנה. יש לתכנן מראש את אופי הגיזום, כדי ליצור מראה נאה לשיח במהלך השביעית, מבלי שענפיו ישתרעו ויאפילו על הצמחים שתחתיהם, או יפריעו למעבר. יש להקדים ולטעת את השיחים עד ט"ו באלול (שבועיים לפני ר"ה) כדי שיקלטו באדמה כראוי.

גיזום הוא אמנם מן המלאכות האסורות בשביעית, שכן זה מיטיב עם הצמחים. ישנם שיחים המשמשים כגדר-חי, שאם נחכה עם גיזומם לאחרי שביעית, יווצרו בהם חללים שלא יתאוששו, על-כן יש אפשרות לגזום אותם בשינוי. דוגמאות לשיחים אלו: פיטוספורום, מיני ערער, מללויקה ושיחים נוספים ממוצא אוסטרלי. בכל מקרה יש להוועץ במומחה.

חיפוי קרקע

עשבים

ככל שנתמיד להעלימם מגינתנו בשנה הנוכחית, כך נהנה מגינה נקיה בשביעית. באזורים בעיתיים, או אם לא הספקנו לנכש כראוי, ניתן להשתמש בחיפויי קרקע שונים, כדי למנוע את נביטת העשבים. חיפוי קרקע גם עוזר במניעת התאיידות המים בקיץ ובשמירה על בית השורשים בחורף. רסק עץ הוא פתרון אורגני נאה, אך קשה לנקות אותו מלכלוך שמצטבר עליו. טוף נראה לא טוב לאחר זמן. חלוקי נחל קטנים (גודל משחקון עד גודל 2), הם פתרון יעיל ואף נאה וניתן למצוא אותם בשלל גוונים וצורות. הפלריג אותו נמתח תחתיהם, ימנע את הצצת העשבים. אפשרות נוספת, היא שתילת צמחים משתרעים צפופים, שיכסו את הקרקע וימנעו עשביה.

דשא

יש להכין את המדשאה היטב לשנת השמיטה, כך שהדשא יהיה צפוף ובריא ולא נצטרך לטפל בו אלא רק לשמור על צורתו (לדעת אחת השיטות). לכן יש לטפל בקרחות בדשא ע"י גרגרי סטרטר, לטפל במחלות ולהדביר מזיקים כגון זבליות (בעיקר בקיץ), דישון קבוע במהלך השנה הנוכחית בעזרת גרגרים וכן אוריאה בעת הצורך, הדברת עשבים רחבי-עלים, וכמובן השקיה ראויה בקיץ (עדיפות השקיות ארוכות במרווחי זמן גדולים, כדי לתת לדשא לפתח שורשים עמוקים. בהתאם לסוג הדשא).

דישון

אמנם אין לדשן את הצמחים במהלך שנת השמיטה, אולם בגינות גג ומרפסת, בהן כלים ממולאים בפרלייט וטוף, הדין הוא שונה. חומרים אלו הם אינרטיים, ואין להם משל עצמם מינרלים המזינים את הצמחים. על-כן במקרים כאלו, בהם הצמחים חייבים דשן כדי להתקיים, אפשר לדשן בשביעית, אולם במינון נמוך- מניסיוני שליש עד חצי מכמות הדשן הרגילה, צריכה להספיק, אולם יש לבחון כל מקרה לגופו.

מה עושה גנן שומר שמיטה?

נכון. לא קל להיות גנן שומר שמיטה. איני מתייחס כרגע לנושא הכלכלי, כי אם לאהבת הגינון. מתהלכים בגינה בין הצמחים ופשוט מדגדג באצבעות. טוב שהמזמרה נחה במחסן.

שנת השמיטה היא זמן נפלא לעשות בגינה (ובכלל) דברים רבים שתכננו, אך לא היה לנו זמן. הרי הגיע הזמן לחדש את ריהוט הגן. למרוח שמן פשתן או לצבוע את הדק, הפרגולה ואדניות העץ. לחדש את צבע המתכת של שערים, גדרות וריהוט הגן. להוסיף צבע לגינה ע"י צביעת גדרות העץ וקירות הגינה. להוסיף אלמנטים דוממים נאים לקישוט. להכין פסיפסים צבעוניים מעשי ידינו על כדים, שולחנות וקירות. להתקין או לתקן את תאורת הגינה. לחדש את שבילי הגינה וליצור כאלו חדשים.

להוסיף נדנדה או ערסל, לשבת ולהרגע- זמן שמיטה.

לחצו על התמונה להגדלה

קצב החיים המודרני, הריגושים החיצוניים הבלתי פוסקים ומספקים והרדיפה אחרי הזמן, הותירו אותנו חסרי סבלנות. לעצמנו ולזולתנו. כמה יקרה מעלת הסבלנות, לה זוכים, מתוך העבודה, עובדי האדמה. במהלך השביעית נזדקק למידה רבה של סבלנות והתאפקות, במיוחד מי שליבו ואצבעותיו ירוקים. הבה ננצל שנה זו להתבוננות בטבע המקיף אותנו. נלמד איך הוא נראה ומתנהג- נתרשם ונרשום. הלא אחד מתפקידי הגנן הוא לנסות ולהעתיק את הטבע אל הגינה. שש שנים אנו רצים מגינה אל גינה, מתמונה אל תמונה. כיצד נדע איך לצייר את הגינה אם לא נתבונן בטבע- השביעית היא זמן נהדר לכך.

בשביעית, הנכם מוזמנים לבוא ולטייל בשמורת העין. תוכלו לראות מחזות מרהיבים- כיצד חי ויבש משמשים בערבוביה הרמונית נהדרת. תגלו כי גם לצמחים שקמלו, יש צבע. תראו שגם לעשבים "שוטים" שלא נוקו מהגינה, יש צורה ואופי. סודות כמוסים מעופפים ~ שדה שמוט הם אופפים.

שמיטה של עוזר הגנן

מתוך לא תעשה, מצוות עשה רבות.

צפונות בתוך הגן, יפות ועדינות.

להתבונן, קיבלנו זמן ~

ללמוד, לנשום את תוך הגן.

כל שבע שנות להיות איתן

ולעלות בשביל מכאן ~

אל מקום גבוה אך במעט,

אל לב שדה חיטים נשמט.

 

זוהי שמיטה של גנן.

זוהי שמיטה של אדם ושל גן.

זוהי שמיטת כל שדה ואילן.

זוהי שמיטת האני הישן.

זוהי שמיטת כל דבר על כנו.

זוהי שמיטת הסיפוק לזמנו.

זוהי שמיטת הרצון, לרצונו.

זהו קידוש הבורא את גנו.

 

לזרוע בשדה חלומות,

לזמור בכרם תובנות,

לקצור ספיחי רעיונות,

לבצור ענבי ענוות.

רושם הכל בזכרוני, זוכר הכל לרשום ~

כי שש שנים יבואו, לבנות את החלום.

בכף ידי זרעי זמירות, עוד ינבטו בשיירות ~

יהיו עצים עושי פירות, דשאים ועשב שר שירות.

 

מראות בריאה עוד חקוקים ~

אור רעמים וקול ברקים,

מתוך היכל בעננים,

מלחש קיר האבנים.

הן אז היינו כחולמים,

הן אז היינו שמחים.

בגן של מלך מלכי המלכים.

לא להקיף את כל סוגית השביעית באנו, שכן, ראשית קצרה היריעה מלהכיל, ושנית, בכל גינה צומחות שאלות שונות הנוגעות לאותה הגינה בלבד, וראוי להתייחס לכל שאלה באופן פרטני ע"י מורה הוראה מוסמך בנושא. אשא תפילה, שכפי שהדברים שנכתבו יצאו מליבי, כך יגיעו אל לבכם, קוראים חביבים. אבקש להודות לרב שאול רייכנברג שליט"א, מביהמ"ד הגבוה להלכה בהתיישבות, ולרב ארז שלמה קייזר שליט"א, שעברו על הדברים, נכשו, דשנו וזרעו, כדי שתצא כתבה נאה ומתוקנת.

 

גנן שומר שמיטה - במהלך השנה הקרובה, אמסור ב"ה מספר שיעורים בנושא הכנת הגינה והטיפול בה בשמיטה. מועדי השיעורים יפורסמו בקרוב.

תוכלו לפנות אלי באמצעות המייל, בכל שאלה בנוגע לשמיטה ואשתדל לענות.

המעוניינים לארגן שיעור- יוכלו לפנות אלי ואגיע בשמחה.

 

 "מוצאי שביעית בן-דוד בא"

אכי"ר

logo.png

משתלות שומרות שמיטה:

           

משתלת "תגל הארץ" - אזה"ת קניאל, צומת כפ"ס צפון (ווייז) 054-5470267

משתלת גמזו - הברוש 43, מושב גמזו (ווייז) 054-6607030

משתלות נוספות המתכוונות לשמור שמיטה יכולות ליצור קשר ואפרסם אותן כאן.

2.png

אם תרצו לקבל כתבות גינון נוספות משמורת העין, תוכלו להצטרף לרשימת הדיוור שמופיעה למטה.

bottom of page